<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' אמור</h1>
<h2>דף ג.</h2>
ולאחותו הבתולה [ויקרא כ"א] פרט לאנוסה ולמפותה. או יכול שאני מוציא מוכת עץ ת"ל אשר לא היתה לאיש. שהויתה בידי איש ולא שהויתה בדבר אחר. הקרובה. לרבות את הארוסה. אליו. לרבות את הבוגרת. לה יטמא מצוה לא רצה מטמאין אותו בעל כרחו. מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב [פסח] ולא רצה להיטמא לה ודחפוהו חכמים וטמאוהו בעל כרחו. לה יטמא. מטמא הוא על הודאי ואינו מטמא על הספק.
לה יטמא [ויקרא כ"א]. אינו מטמא על איברים. שאין אדם מטמא על אבר מן החי מן אביו אבל מטמא הוא על עצם כשעורה מן אביו. ר' יודה אומר אין אדם מטמא על עצם כשעורה מאביו אבל חוזר הוא על עצם כשעורה מאביו. מעשה ביוסי בן נכסם שעלתה נומי על רגלו ונכנס הרופא לחתכה. א"ל כשתניח בו כחוט השערה הודיעני. חתכה והניח כחוט השערה. הודיעו. קרא לנחוניא בנו אמר לו בני עד כאן היית מטפיל בי מכאן ואילך צא לך. שאין אדם מטמא על אבר מן החי מאביו. וכשבא דבר לפני חכמים אמרו על זה נאמר צדיק אבד [בצדקו] (קהלת ז') הצדיק אובד וצדקו עמו.
<h2>דף כג:</h2>
אמור אל הכהנים [ויקרא כ"א]. והזהיר הקב"ה את הכהנים שלא להטמאות למתים שכן מצינו שאמר לו הקב"ה למשה אמור אל הכהנים בני אהרן. ושנו חכמים בני אהרן אין מטמאים למתים. אבל בנות אהרן מטמאות למתים. בני אהרן. יכול חללים [ת"ל] הכהנים יצאו חללים. ומנין לרבות בעלי מומין ת"ל בני אהרן. [בני אהרן] אף הקטנים.
<h2>דף מד.</h2>
ומת המונח באויר כל ארבע אמות הסבובות לו אסור לכהן להקרב לשם. שכך א"ר יצחק אר"י משום ר' אלעזר בן יעקב מת תופס ארבע אמות לטומאה.
